פסק-דין בתיק ת"ק 17002-04-11

1.         א.         התובע הגיש ביום 11.4.11 תביעה נגד הנתבע ולדיון שנקבע ליום 26.7.11 התייצב התובע, ומאחר ולא הייתה מסירה כדין לנתבע ועל מנת לאפשר לתובע לאתר את כתובת הנתבע, נדחה תיק זה לתזכורת בית משפט ליום 21.8.11 והיה על התובע להודיע לבית המשפט - עד למועד הנ"ל - האם הצליח לאתר את כתובת הנתבע, שאם לא כן תימחק התביעה.

                        מאחר והתובע כלל לא הגיב להחלטה שניתנה ביום 26.7.11 נמחקה התביעה ביום 8.9.11.

            ב.         א)         התובע הגיש בקשה לבטל ההחלטה מיום 8.9.11 ולאור הנסיבות שהעלה באותה בקשה - בוטלה ההחלטה המוחקת את התביעה ונקבע דיון מחדש ליום 29.4.12 ואל דיון זה הוזמנו שני הצדדים.

                        ב)         מאחר וביום הדיון הנ"ל התייצב התובע ואילו הנתבע לא מצא לנכון להתייצב ואף לא הגיש כתב הגנה, שמעתי את התובע ולאחר שמיעת התובע ולאחר עיון באמור בכתב התביעה ובמסמכים, ניתן פסק דין המחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום חלקי מכתב התביעה, בסך של 9,649 ש"ח  בתוספת הוצאות משפט.

            ג.          הנתבע, אשר קיבל את פסק הדין, הגיש בקשה לבטלו ובקשה זו הועברה לתגובת התובע.

                        בתגובתו, התנגד התובע לביטול פסק הדין ולאחר עיון בבקשה ובתגובה, החלטתי לקבוע הבקשה לדיון בנוכחות הצדדים ליום 24.6.12.

                        ביום הדיון התייצבו שני הצדדים והתובע נשאל שוב לגבי הבקשה לביטול פסק הדין והתובע, בהגינותו, הסכים לבטל את פסק הדין ולשמוע טענות הצדדים מחדש.

                        כך נשמעו הצדדים באותו יום בו בוטל פסק הדין - 24.6.12.

2.         בתביעתו, מעלה התובע את הטענות העיקריות הבאות:

            א.         א)         ביום 5.8.10 רכש התובע דירה והרכישה הייתה בכפוף לחוזה שכירות קודם שנערך בין הבעלים הקודמים ובין הנתבע. תקופה השכירות על פי החוזה, הסתיימה ביום 15.10.10, ברם לאור בקשת הנתבע הוארכה תקופת השכירות פעמיים: פעם עד יום 31.10.10 ופעם עד יום 30.11.10.

                                    עם סיום התקופות המוארכות, הודיע הנתבע, שהוא לא מתכוון לפנות את הדירה ובעקבות הודעה זו, פנה התובע אל עו"ד אשר שלח לנתבע מכתב לפנות את המושכר.

                        ב)         בעקבות אותו מכתב, פינה הנתבע ביום 3.12.10 את הדירה ועזב הדירה ללא הודעה וללא תאום עם התובע ולאחר שפינה את הדירה, יצר הנתבע קשר עם ב"כ התובע להודיע לו על הפינוי.

            ב.         לאחר הפינוי, נכנס התובע לדירה ומצא דירה מוזנחת, הנתבע לא צבע אותה, כפי שהתחייב בחוזה והדירה הייתה במצב כזה, שהיה צורך לבצע בה שיפוץ מקיף. הנזקים שגרם הנתבע לדירה מפורטים בסעיף 8 לכתב התביעה המודפס.

                        כמו כן הוברר לתובע, שהנתבע השאיר חובות שהיה עליו לשלם על פי תנאי החוזה וחובות אלו נאלץ התובע לשלם במקום הנתבע.

            ג.          בתביעה זו תובע התובע את עלות הנזקים שנגרמו על ידי הנתבע בסכום כולל של 14,949 ש"ח, הכולל בחובו: חוב לוועד הבית בסך של 798 ש"ח, חוב לחברת הגז בסך של 57 ש"ח, חוב לארנונה בסך של 1,944 ש"ח, אי החזרת שלט של החניה בסך 150 ש"ח, תשלום בסך של 600 ש"ח עלות מקרר שהיה על הנתבע להחזיר לתובע ובפועל לא החזיר, סך של 600 ש"ח עבור 3 ימי אחור בפינוי הדירה ועוד סך של 6,500 ש"ח חלקו של הנתבע בהוצאות השיפוץ ובנוסף לכל אלה, גם תבע סך של 5,000 ש"ח בגין טרחה ועוגמת נפש.

3.         הנתבע לא הגיש כתב הגנה עד יום הדיון המחודש - 24.6.12 - אך הגנתו עולה ממסמכים אחרים שהגיש הנתבע לבית המשפט:

            א.         בבקשה לביטול פסק דין, שהוגשה על ידי הנתבע ביום 13.5.12 ובמסמכים הנוספים שהגיש לבית המשפט ביום 24.6.12 (אם כי מסמכים אלה הוגשו לאחר הדיון וניתנה החלטה לגביהם מיום 26.6.12) טען הנתבע, שמסר הדירה כשהיא במצב טוב כפי שקיבל אותה ואף צבע אותה ובעת שהתובע קיבל הדירה, הוא קיבל אותה נקייה ומסודרת.

                        הנתבע מכחיש את טענת התובע, כאילו הנתבע גרם לנזקים בדירה, שכן לטענת הנתבע, היו נזקים אלה בדירה והוא אף הראה נזקים אלה לאשת התובע עוד לפני שהתובע רכש הדירה. עוד נטען על ידי הנתבע, שבשל הנזקים שהיו בדירה, קיבל התובע הנחה של 8,000 ש"ח ברכישת הדירה.

            ב.         א)         עם זאת, מאשר הנתבע קיומם של חובות לוועד הבית, לחברת הגז לארנונה ומכחיש הטענה, שהוא חייב עבור מים. באשר לדרישת התובע עבור עלות השלט סך 150 ש"ח, טוען הנתבע, שהוא מוכן להשיב השלט ולא לשלם הסכום הנ"ל, משום שהתובע סירב להיפגש עמו ולקבל ממנו השלט.